2023 מְחַבֵּר: Bailey Leapman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-20 22:47
חוקרים ממכון המחקר הביו-רפואי של סיאטל (Seattle BioMed), אוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת אדינבורו חשפו ידע חדש הקשור לאינטראקציה מארח-טפיל במלריה חמורה, בנוגע לאופן שבו טפילי מלריה מסוגלים להיקשר לתאים ב את המוח ולגרום למלריה מוחית - הצורה הקטלנית ביותר של המחלה. שלושה מאמרים קשורים יפורסמו במהדורה המקוונת של 21 במאי של PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences), כתב עת מדעי מוביל, המדגישים את המחקר הזה.
"זיהוי המולקולות המאפשרות לטפילי המלריה 'להידבק' למוח מקרב אותנו צעד אחד יותר לטיפולים חדשים", אמר ג'וזף סמית, Ph. D., מנהיג צוות סיאטל.
תאי דם אדומים הנגועים בטפיל המלריה Plasmodium falciparum, הסוג הקטלני ביותר לבני אדם, נקשרים לקולטנים על תאים המצפים את דפנות כלי הדם, מה שעוזר לטפיל להימנע מגילוי והרג על ידי הטחול. הקישור מתווכת על ידי אחד מכמה חברים במשפחה של חלבוני טפיל הנקראים P. falciparum erythrocyte membrane protein 1, או PfEMP1. PfEMP1 יחיד מתווך מלריה שליה - הסיבה למלריה במהלך ההריון, שהורגת אלפי נשים וגורמת ללידות מוקדמות ולתינוקות במשקל נמוך מדי שנה - אך סוגי PfEMP1 אחרים הגורמים למחלות מסכנות חיים בילדים צעירים אינם ידועים.
כדי לחדד סוגי PfEMP1 ספציפיים הקשורים למלריה חמורה, תומס לאבסן, Ph. D., והצוות שלו מאוניברסיטת דנמרק השתמשו בטכניקות מולקולריות כדי להשוות את הרמות של תמלול PfEMP1 שונים בדגימות דם מילדים שאושפזו בבית החולים במחלקת ילדים בבית החולים המחוזי קורוגווה בטנזניה."המחקר שלנו גילה שגנים המקודדים לשני סוגים נפרדים של PfEMP1 - בשם קלטות תחום 8 ו-13 - היו קשורים למקרים של מלריה חמורה, מה שמצביע על כך שחלבונים אלה עשויים להיות מטרות מתאימים במאמצים שמטרתם לרסן את המחלה", הסביר לאבסן. מחברת שותפה לואיז טרנר, Ph. D. מוסיף "היבט חשוב נוסף במחקר שלנו הוא שאנו מראים שקלטות תחום ה-PfEMP1 הללו מזוהות על ידי חסינות נרכשת טבעית בילדים אפריקאים צעירים, מה שנותן לנו תקווה שנוכל לבסס חיסון על סוגי ה-PfEMP1 שהתגלו."
במאמר בנושא בגיליון זה, אנטואן קלאסנס, Ph. D., שעובד במעבדה של אלכסנדרה רו, ד.פיל., מאוניברסיטת אדינבורו, מדווח שסוגי PfEMP1 המסוימים הללו - קלטות תחום 8 ו-13 - מתווכים את הקישור של תאי דם אדומים נגועים לתאים המצפים את כלי הדם במוח. "זה מספק לנו מולקולות חדשות שיכולות להיות ממוקדות לפיתוח תרופות לטיפול בצורות הקטלניות ביותר של מלריה", אמר רו."בנוסף, מכיוון שמודלים של בעלי חיים למלריה מוחית אינם זמינים כרגע, אנו מאמינים שהממצאים שלנו עשויים להוביל לכלי מעבדה לבדיקת תרופות וחיסונים החוסמים את הקישור של הטפיל לכלי דם במוח."
מריון אבריל, Ph. D., שעובדת במעבדת Smith בסיאטל BioMed, מדווחת בגיליון זה שתחום קלטת 8 מקודדת פעילות מחייבת לתאי כלי דם במוח. בנוסף, המחברים חשפו הסבר פוטנציאלי להתמדה האבולוציונית של גרסאות חלבון טפיל המתווך מלריה מוחית, מחלה קטלנית לעתים קרובות שנוטה לחסל את המארח של הטפיל. "מכיוון שהווריאציות הקושרות למוח יכולות להיקשר גם לכלי דם בעור, בלב ובריאות, הטפיל עלול להיסגר באיברים האלה", הסביר סמית'. "יחד, הממצאים יכולים לעזור לחוקרים לטפל טוב יותר בבעיה המתמשכת של מלריה בילדות."
"עבר מסע של 15 שנה מאז שהתגלתה משפחת הגנים הזו, אבל ההתאחדות של שלושת המחקרים האלה, שכולם מזהים את אותם שחקני מפתח במלריה חמורה, היא אבן דרך חשובה", אמר רו."אנחנו נרגשים לקבל את הידע הזה ולהתחיל ליישם אותו לפיתוח פתרונות חדשים למלריה."
