
2023 מְחַבֵּר: Bailey Leapman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-20 22:47
COLUMBUS, אוהיו - חוקרים מאוניברסיטת אוהיו סטייט מצאו הסבר אחד לכך שמבוגרים מבוגרים נוטים להיות בעלי דעות קדומות יותר מצעירים: הם פשוט לא יכולים להתאפק.
מחקר חדש מצביע על כך שכשמבוגרים מאבדים את היכולת המעכבת שלהם - היכולת לדכא מידע לא רצוי או לא רלוונטי - הם מתקשים להתעלם מהמחשבות הסטריאוטיפיות או הדעות הקדומות שלהם.
התוצאה היא שמבוגרים מבוגרים נוטים יותר לחשוב ולהביע מחשבות קדומות, גם כשהם רוצים להיות חסרי דעות קדומות ונזכרים להתעלם מסטריאוטיפים.
"אנחנו יודעים שמבוגרים מבוגרים גדלו בזמנים עם דעות קדומות יותר, כל כך הרבה אנשים פשוט הניחו שהם לא השתנו עם הזמן.אבל התוצאות שלנו מצביעות על כך שאנשים מבוגרים רבים רוצים לשנות, הם רוצים להיות סובלניים יותר, אבל הם איבדו יכולת קוגניטיבית שתעזור להם להיות סובלניים יותר", אמר ויליאם פון היפל, מחבר שותף במחקר ופרופסור חבר למחקר. פסיכולוגיה באוניברסיטת אוהיו סטייט.
פון היפל ערך את המחקר, המופיע ב- Mayissue of Personality and Social Psychology Bulletin, עם ליסה סילבר ממדינת אוהיו ומולי לינץ' מאוניברסיטת טקסס, סן אנטוניו.
חוקרים אחרים בחנו את אובדן היכולות המעכבות אצל אנשים מבוגרים, אך לא חיברו את האובדן הזה לדעות קדומות, אמר פון היפל. "עכבה היא חשובה מאוד; היא מאפשרת לנו לשים לב. למשל, כשאתה קורא את העיתון והרדיו דולק, אתה מעכב את הרדיו לקרוא את העיתון. כמה חוקרים הראו שזו אחת היכולות ש קשישים מפסידים."
בניסוי של פון היפל ועמיתיו, 36 מבוגרים צעירים (בני 18 עד 25) ו-35 מבוגרים (גיל 65 עד 95) קראו תיאור של ספורטאי סטודנט בשם ג'מאל או סטודנט להצטיינות בשם ג'ון.חצי מכל קבוצת גיל קראה על ג'מאל והחצי השני קרא על ג'ון. המניפולציה של השמות נועדה לשדר (מבלי לומר במפורש) שהסטודנט-ספורטאי (ג'מאל) הוא אפרו-אמריקאי ותלמיד ההצטיינות (ג'ון) לבן.
למשתתפים במחקר הוצגה אז סדרה של תשובות שג'מאל או ג'ון סיפקו לכאורה לשאלות הנוגעות לאינטרסים אישיים, חיי משפחה ונושאים קשורים. התגובות האלה היו זהות גם לג'ון וגם לג'מאל.
המשתתפים דירגו את התלמיד שלהם במגוון מדדים, כגון ידידותיות ומוחצנות. עם זאת, הפריט המרכזי במחקר היה שהמשתתפים דירגו את האינטליגנציה של התלמיד בסולם של 1 עד 10.
לפני הדירוגים, נאמר למשתתפים לגבש את דעתם על התלמיד על סמך תשובותיו לשאלות השונות בלבד, ולא על פי מידע הרקע. במילים אחרות, נאמר להם להתעלם מהמידע שסיפק רמזים אם התלמיד לבן או אפרו-אמריקאי.המשתתפים נאלצו להסתמך על התשובות לשאלות, שהיו זהות בין אם קראו על ג'מאל או על ג'ון.
למרות ההנחיות הללו, אנשים מבוגרים במדגם דירגו את הסטודנט האפרו-אמריקאי כפחות אינטליגנטי יחסית מהמבוגרים הצעירים. מבוגרים יותר דירגו גם את הסטודנט הלבן כאינטליגנטית יותר מאשר אנשים צעירים יותר.
השאלה עמה התמודדו החוקרים הייתה מדוע אנשים מבוגרים הראו יותר עדויות לחשיבה סטריאוטיפית. כל האמריקאים הלבנים מודעים לסטריאוטיפים שליליים, כגון ששחורים אינם אינטליגנטים כמו לבנים, אמר פון היפל. חוקרים מאמינים שבגלל שהתרבות שלנו מלאה בסטריאוטיפים האלה, אנחנו לומדים אותם בגיל צעיר מאוד, והם עולים באופן אוטומטי בראש כשבאים במגע עם שחורים. עם זאת, אנשים ללא דעות קדומות מסוגלים לדחות ולבלום את המחשבות הללו ולהחליף אותן באמונות שוויוניות יותר. הראיות מצביעות על כך שמבוגרים מבוגרים לא יכולים לעשות את זה גם מעכב.
לפני שהמשתתפים קראו על ג'מאל או ג'ון, הם עברו מבחן שפותח ב-1991 כדי למדוד יכולת מעכבת. במבחן זה, המשתתפים קראו סדרה של פסקאות, שחלקן מכילות טקסט מסיח המוצג בגופן שונה משאר הפסקה. על המשתתפים לקרוא את הפסקאות בקול רם ומדויק ככל האפשר, מבלי לקרוא את הטקסט המסיח את הדעת. פסקאות אלו קשות לקריאה מהירה מכיוון שאנשים צריכים לעכב מחשבות על הטקסט המסיח את הדעת בזמן שהם קוראים, אמר פון היפל.
מחקר זה הראה, כצפוי, שהטקסט המסיח האט את הקצב של המבוגרים יותר מאשר אנשים צעירים יותר, מה שמעיד שיש להם עיכוב גרוע יותר.
המפתח למחקר הזה, אמר פון היפל, היה שכאשר החוקרים לקחו בחשבון את העיכוב הדל יותר של המבוגרים, לא היה הבדל משמעותי באופן שבו אנשים מבוגרים וצעירים דירגו את האינטליגנציה של שני התלמידים.
"הסיבה שמבוגרים מבוגרים חשבו שג'מאל פחות אינטליגנטי היא בגלל שהם לא הצליחו לעכב את המחשבות הסטריאוטיפיות שלהם לפיהן האפרו-אמריקאים פחות אינטליגנטים", אמר פון היפל.
לצד משימה זו למדידת סטריאוטיפים, המשתתפים השלימו גם שני מבחנים שנועדו למדוד דעות קדומות. אחד מהם מדד גזענות "מודרנית" כלפי אפרו-אמריקאים שמתבטאת במונחים של טינה כלפי יתרונות לא הוגנים ששחורים כביכול מקבלים בחברה שלנו. בדיקה נוספת מדדה גזענות בוטה מיושנת יותר שבה אנשים מביעים את הרצון להתרחק מקבוצות מיעוט.
התוצאות הראו שאנשים מבוגרים נוטים יותר מאנשים צעירים להראות את הצורה המודרנית יותר של דעות קדומות - אבל, שוב, ההבדל הזה כמעט נעלם ברגע שנלקחו בחשבון הבדלים ביכולת המעכבת.
מבוגרים יותר הראו גם רמות גבוהות יותר של דעות קדומות מיושנות מאשר אנשים צעירים יותר, אבל רוב ההבדל הזה נשאר גם לאחר שנלקחה בחשבון יכולת מעכבת."הדעה הקדומה המיושנת הזו היא כנראה המקום שבו התבגרות בזמנים עם דעות קדומות הופכת חשובה", אמר פון היפל.
בדיקות אחרות שהמשתתפים ביצעו במסגרת הניסוי הראו שמבוגרים מבוגרים יותר הראו רצון עז לא להיות דעות קדומות ושואכן אכפת להם מסוג הרושם של אנשים אחרים מהם. "זה מראה שאנשים מבוגרים לא רק הביעו יותר דעות קדומות כי לא היה אכפת להם מה אנשים חושבים עליהם, או כי לא היה אכפת להם לשלוט בדעות הקדומות שלהם."
פון היפל הדגיש כי בעוד שמבוגרים נוטים לאבד חלק מהיכולת המעכבת שלהם כשהם מזדקנים, יכולת זו אינה רק פונקציה של גיל - ישנם הבדלים אינדיבידואליים בכל רמות הגיל. לדוגמה, החוקרים ערכו ניתוח נפרד רק של הצעירים במחקר ומצאו כי אלו שהראו יכולת עיכוב ירודה יותר היו בעלי דעות קדומות יותר מאשר אלו שהיו בעלי יכולת עיכוב טובה יותר.
"זה מצביע על כך שהעכבה לא חשובה רק לאנשים מבוגרים, היא חשובה לכולנו", אמר. "יש הרבה דברים אחרים שיכולים לשבש עיכוב, כמו אלכוהול ותשישות, שיכולים להוביל כל אחד מאיתנו להראות עדויות נוספות לדעות קדומות."
בעוד שהתוצאות מראות שאנשים מבוגרים מתקשים יותר מאחרים בשליטה במחשבות סטריאוטיפיות ודעות קדומות, פון היפל הדגיש שזה לא אומר שהם לא צריכים להיות אחראים על דבריהם ומעשיהם.
"אנחנו צריכים להיות יותר מבינים, כי לאנשים מבוגרים קשה יותר להיות חסרי דעות קדומות. אבל זה לא מרפה מהם. בשום אופן אנחנו לא אומרים שהם צריכים לפעול בצורה מפלה אופן או שאין להם שליטה מוחלטת על מה שהם אומרים או עושים."