2023 מְחַבֵּר: Bailey Leapman | [email protected]. שונה לאחרונה: 2023-05-20 22:47
מודל העכבר הראשון שתוכנת גנטית כדי לדמות ליקויים מוטוריים ושינויים מוחיים שנמצאו במחלת פרקינסון והפרעות נלוות פותח על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו; אוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, ומכון גלדסטון למחלות נוירולוגיות. את המחקר הוביל אליעזר מצליח, M. D., מהמחלקות למדעי המוח והפתולוגיה של UCSD.
החוקרים מדווחים בגיליון ה-18 בפברואר של Science שעכברים שגדלו כדי לבטא חלבון אנושי בשם אלפא-סינוקלאין במוח מפתחים משקעי חלבון באזורי מוח ספציפיים הקשורים למחלת פרקינסון, ויש להם גם תפקוד מוטורי לקוי.
"מחקרים קודמים הראו רמות מוגברות של חלבון זה בתאי המוח של חולי פרקינסון, אך לא ברור אם הם היו גורם או תוצאה של המחלה", אמר מצליח. "עם התוצאות הללו הוכחנו שאלפא-סינוקלאין למעשה מעורב בהופעת מחלות כמו פרקינסון. התפתחות התסמינים בעכברים שהשתנו גנטית דומה להתקדמות המחלה בבני אדם. זה נותן לנו מודל חדש לחקר מחלת פרקינסון ו הפרעות קשורות כמו מחלת אלצהיימר."
ביטוי היתר של אלפא-סינוקלאין בתאי המוח של העכברים עולה בקנה אחד עם הצטברות חלבון זה בחולי פרקינסון. מחלת אלצהיימר מאופיינת גם בהצטברות לא תקינה של חלבונים בנוירונים, ומחלת אלצהיימר ופרקינסון חופפות לעיתים קרובות.
"עבור רבים מהשינויים הכימיים והפתולוגיים שמוצאים במחלות מוח, קשה לדעת אם הם גורם או תוצאה של המחלה", אמר מחבר המחקר, לנרט מוקה, מ.ד', פרופסור לנוירולוגיה ומדעי המוח ב-UCSF ומנהל מכון גלדסטון למחלות נוירולוגיות בסן פרנסיסקו. "הממצאים שלנו במודלים ניסיוניים מוכיחים לראשונה שהצטברות של אלפא-סינוקליאן אנושי בנוירונים גורמת למעשה למספר שינויים שנמצאו בהפרעות אנושיות אלו, כלומר, הצטברות חריגה של חלבונים בתאי המוח, אובדן של נוירונים ספציפיים. קשרים והפרעות במיומנויות מוטוריות. תוצאות אלו מצביעות על כך שחסימת הצטברות אלפא-סינוקלאין עשויה לסייע במניעה או טיפול בפרקינסון ובמצבים נלווים."
במחקר זה, הגן האנושי לאלפא-סינוקלאין הוכנס לתאי ביצית עכברים מופרים. הביצים הושתלו לאחר מכן בעכברים, שיצרו צאצאים המבטאים את הגן בנוירונים. בין הצאצאים היו בעלי חיים עם רמות גבוהות של חלבון במוח; בעלי חיים אלה שימשו לפיתוח מושבה של עכברים מהונדסים המפתחים באופן עקבי פתולוגיה מוחית ותסמינים הדומים לאלה בחולים עם מחלת פרקינסון.
מחלת פרקינסון נובעת מניוון של תאי מוח ספציפיים המווסתים את פעילותם של תאי מוח אחרים על ידי שחרור כימיקל בשם דופמין.
"מודלים קודמים למחלת פרקינסון בעכברים הושגו באמצעות טכניקות כימיות או כירורגיות המפריעות למערכת הדופמינרגית, אך לא ברור אם התערבויות אלו מדמות מה מעורר את המחלה באנשים", אמר מצליח.
במודל זה, חלבון שידוע כמצטבר בבני אדם עם מחלת פרקינסון מעמיד את העכברים בנטייה לניוון הקשור לגיל של קשרים דופמינרגיים בין תאי מוח, ולהתפתחות של חסכים מוטוריים, אומרים החוקרים. מודל זה שופך אור על תפקידו של אלפא-סינוקלאין בהפרעות ניווניות עצביות ויהיה שימושי בפיתוח ובדיקה של תרופות חדשות למצבים אלה, הם מוסיפים.
מחברי המחקר כוללים גם את אדוארד רוקנשטיין, מרגרט מלורי, מאקוטו השימוטו, אייזק ויינברגס, יוטאקה סאגרה, אביאן סיסק ואיאקו טקדה מהמחלקה למדעי המוח של UCSD.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי להזדקנות, מכון ג'יי דיוויד גלדסטון וקרן משפחת ספנסר.
